חזרה לבלוג

תקנה 29ג בלי כאב ראש – מורה נבוכים לתרופות לא רשומות בישראל

מדריך תפעולי לתקנה 29ג: מה נחשב לתרופה לא רשומה, אילו מסלולים בתקנה רלוונטיים לגופי הבריאות, ואיך מנהלים אישורים בצורה בטוחה ומבוקרת מקצה-לקצה?

תקנה 29ג בלי כאב ראש – מורה נבוכים לתרופות לא רשומות בישראל

תקנה 29ג: להפוך מסלול חריג לתהליך מנוהל, בטוח ושקוף

תקנה 29ג היא מנגנון המאפשר מתן טיפול תרופתי כאשר אין מענה מתאים במסלול הרגיל, בין אם מדובר בתרופה שאינה רשומה בישראל, ובין אם מדובר בשימוש בתרופה רשומה מחוץ לתנאי הרישום שלה. חשוב להבין - זו אינה ׳פרצה׳, אלא מסלול חריג, מוגדר ומפוקח - למקרים בהם אין מענה טיפולי אחר.

“תרופה שאינה רשומה בישראל” היא תרופה שאינה רשומה במשרד הבריאות הישראלי, אך כן רשומה ומשווקת באחת ממדינות העולם המערבי, כגון ארה״ב, קנדה, שווייץ, האיחוד האירופי, מדינות סקנדינביה, יפן, אוסטרליה וניו זילנד.

אילו מקרים כלולים בתקנה 29ג?

התקנה מתארת 10 מקרים אבל לא כולם רלוונטיים באותה מידה לארגוני בריאות. לכן, במקום להציג רשימה ארוכה, נבחן את המקרים דרך קבוצות תפעוליות: קבוצות שמבהירות מה באמת מתרחש בארגון, איך התהליך אמור להתנהל, ומה נדרש לניהול תקין ובטוח.

קבוצה 1: מסלולים קליניים–תפעוליים (הליבה בבתי חולים ובקופות)

זו הקבוצה המרכזית עבור ארגוני בריאות. מדובר במקרים שבהם תרופה או תכשיר נדרשים לטיפול במטופל, אך אינם זמינים במסלול הרגיל. בקבוצה הזו נמצאים:

  • יבוא/קבלה לצריכה אישית של מטופל
    תכשיר שהתקבל מחו״ל לצריכה אישית (מקרה 1), וכן תכשיר שסופק מחו״ל בכמות שאינה מסחרית לצריכה אישית (מקרה 2).
  • תכשיר שמיובא על-ידי בית מרקחת או מיוצר בישראל (מקרה 3)
  • רקיחה לפי מרשם
    תכשיר שנרקח בבית מרקחת לפי מרשם רופא (מקרה 4).
  • תכשיר לטיפול תרופתי במעקב או למחקר (מקרה 5)
  • שימוש מחוץ לתנאי הרישום (Off-Label) (מקרה 10)
    במקרה זה התרופה רשומה בישראל, אך השימוש המבוקש חורג מההתווייה, המינון, קבוצת האוכלוסייה או התנאים שאושרו ברישום.

מבחינה תפעולית, כל המקרים האלו שייכים לאותו עולם: יש צורך לקבל החלטה קלינית, להצדיק אותה, לאשר אותה, לתעד אותה, לעקוב אחר תוקפה, ולוודא שבית המרקחת מנפק בהתאם לאישור בפועל.

במונחים של מערכות מידע, זו הקבוצה שמחייבת תהליך עבודה ברור, סטטוסים, תוקפים, הרשאות, מסמכים תומכים, וחיבור למערכות הליבה ובראשן התיק רפואי הממוחשב (EMR) ומערכות בית המרקחת.

קבוצה 2: מסלולי “רישום” ורגולציה תעשייתית

(רלוונטיים בעיקר ליצרנים/יבואנים, פחות לתפעול קליני שוטף)
כאן מדובר בתכשירים שמיוצרים או מיובאים כחלק מתהליך רישום - לא כדי לטפל מיידית במטופל:

  • תכשיר המיוצר בישראל לצורכי רישומו בפנקס (מקרה 7)
  • תכשיר המיובא לצורכי רישומו בפנקס (מקרה 8)

בארגוני בריאות מסלולים אלו יופיעו בדרך כלל סביב פעילות מחקר, שיתופי פעולה עם תעשייה, או פרויקטים ייעודיים ולא כזרימה יומיומית של בית מרקחת מוסדי.

קבוצה 3: מסלולים לאומיים/חריגים במיוחד

מסלולים שלא מנהלים “כעניין שגרתי” בארגון, אך חשוב להכיר:

  • תכשיר להגנת תושבי המדינה במקרי חירום (מקרה 9) - אירועים רחבי היקף, ניהול מלאי והיערכות לאומית.

קבוצה 4: ייצור לצורכי יצוא

  • תכשיר המיוצר בישראל ומיועד לייצוא (מקרה 6) - רלוונטי בעיקר למפעלים ולתעשייה, ופחות למוסדות רפואיים (אלא אם לארגון יש תשתיות ייצור/מעבדה ייחודית).

איפה התקנה פוגשת את היום-יום בארגון בריאות?

בפועל, עיקר המפגש של ארגוני בריאות עם תקנה 29ג נמצא בקבוצה הראשונה.

התהליך מתחיל כאשר צוות קליני מזהה צורך בתכשיר שאינו רשום בישראל, או בתרופה רשומה הנדרשת לשימוש מחוץ לתנאי הרישום. מרגע זה מתחיל מסלול שמערב גורמים רבים: רופאים, רוקחים, הנהלה רפואית, רגולציה, אדמיניסטרציה, ולעיתים גם משרד הבריאות, ספקים וגורמי יבוא.

השלב הראשון הוא שיוך הבקשה למסלול הנכון, איסוף הצדקה קלינית ומסמכים תומכים, והגדרת גורם אחראי שמוביל את הבקשה קדימה.

בהמשך נדרשים אישורים מוסדיים, חתימות של בעלי תפקידים מוגדרים, ולעיתים גם הגשה או העברה למשרד הבריאות.

במקביל, בית המרקחת חייב לעבוד על בסיס תמונת מצב מלאה ומדויקת: מה אושר, עבור מי, לאיזו תקופה, באילו תנאים, ומה מותר לנפק בפועל.

כל התהליך חייב להיות מתועד ועל המסמכים הרלוונטיים להיות זמינים לביקורת לתקופה שלא תפחת מ-3 שנים, על מנת להבטיח עמידה בדרישות ובטיחות.

כשהתהליך ידני - הסיכון גדל

ככל שהתהליך מנוהל בצורה ידנית יותר (באימיילים, טפסים סרוקים וגליונות מעקב ידניים) כך גדל הסיכון.

אישור עלול לפוג בלי שאף אחד שם לב.
בקשה שחזרה להשלמה עלולה להיעלם בין מיילים.
בית המרקחת עלול לעבוד בלי תמונת מצב עדכנית.
והמטופל עלול למצוא את עצמו ממתין, שואל, בודק סטטוס - במקום להתמקד בטיפול ובהחלמה.

לכן, בארגון בריאות 29ג היא מבחן לתשתית תפעולית: האם יש דרך אחת, מתועדת ושקופה לנהל את המסלול הזה.

תקנה 29ג מאפשרת לארגוני בריאות לתת מענה טיפולי במצבים שבהם המסלול הרגיל אינו מספיק. אבל כדי שהמסלול החריג הזה יעבוד נכון, הוא חייב להיות מנוהל נכון.

איך מורידים את כאב הראש בלי לוותר על הבטיחות?

הפתרון הוא ניהול דיגיטלי מקצה־לקצה של תהליך 29ג מהגשת הבקשה ועד האישור, הניפוק והארכוב.

כאן נכנסת Formidable Care אשר הופכת את ניהול 29ג מתהליך ידני שמבוסס על טפסים, אימיילים וקבצי מעקב לתהליך דיגיטלי, ברור ומבוקר.

המערכת מספקת לארגוני בריאות מערך ניהול שלם במקום אחד: יצירת בקשה מובנית, סיווג למסלול המתאים, ניהול סטטוסים, חתימות ואישורים, מעקב אחר תוקף, התראות, ארכוב מסודר לביקורת והרשאות שמבטיחות שניפוק יתבצע רק כאשר כל התנאים מתקיימים.

בניהול נכון, ניהול טפסי 29ג הופך לתהליך סדור שמאפשר רפואה מתקדמת ללא כאוס תפעולי, צמצום סיכון לטעויות או לעיכובים, ותמונת מצב אחת ועדכנית עבור הצוות הקליני, בית המרקחת והמטופל.

מאמרים קשורים

גלה עוד מאמרים

מוכנים לבנות משהו Formidable?

אנו משתפים פעולה עם בתי חולים, מוסדות רפואיים, קופות חולים, ובתי מרקחת כדי להפוך רעיונות חדשים למציאות. יש לכם חזון לשיפור המערכת? יש לנו את הכלים לבנות, בואו נדבר.